מחקר חדש מצא שמילים גסות אינן רק ביטוי של תסכול, אלא עשויות לשפר ביצועים פיזיים ולהעלות את סף הכאב דרך השפעה פסיכולוגית זמנית. החוקרים מדגישים: לא מדובר בקסם או בהמלצה טיפולית, אלא באפקט נקודתי הקשור לשחרור עכבות ולמשמעות הרגשית של השפה

יירוט הכטב"מים הוא מבצע שללא ספק יחקק בספרי ההיסטוריה - לאחר שמילוני אנשים העבירו את הלילה בתחושת פחד, חרדה ואי-ודאות גדולה, הם התעוררו להבנה שהתרחיש עבר בשלום ושהמדינה עמדה בתפקידה - לשמור על ביטחון התושבים. איך המבצע המוצלח ביירוט הטילים האיראניים השפיע על החוסן הנפשי ועל המורל הלאומי ולמה אנחנו כל כך זקוקים לחדשות כאלה?

שנה וחצי ל-7 באוקטובר עם הפנים ליום הזיכרון, שומעים עוד עדות מצמררת ועוד סיפור - אבל כבר לא מזדעזעים, בוכים פחות. מומחים אומרים שמה שהתחיל כמנגנון הגנה עלול להסתיים באובדן הקשר הרגשי שלנו עם עצמנו ועם אחרים.

בצל אזעקות ולילות בלי שינה, יותר ישראלים פונים לאוכל כמפלט. הדיאטנית שירי נקש, פרופ' דרור דיקר, מנהל המרכז לטיפול בהשמנה בבית החולים השרון, והפסיכולוגית הקלינית ירדן גבאי מסבירים כיצד סטרס, חוסר שינה וחרדה משפיעים על התיאבון, מתי מדובר באכילה רגשית, ואילו כלים פרקטיים יכולים לסייע לשמור על איזון ושליטה גם בתקופה מתוחה

שאלנו עשרה מומחים מתחומים שונים מהו ההרגל הכי שכיח שהם ממליצים לכולנו להיפטר ממנו. אלו התשובות שלהם.

השמש שוקעת מוקדם יותר, הימים מתקצרים, ואצל רבים מתעוררת תחושת כבדות או ירידה באנרגיה. המעבר לשעון חורף משפיע לא רק על לוחות הזמנים שלנו, אלא גם על השעון הביולוגי – זה שמווסת את השינה, הערנות ומצב הרוח. עבור חלק מהאנשים מדובר בהסתגלות קלה שחולפת במהרה, אך אצל אחרים, הקיצור בשעות האור עלול להגביר תחושות של עצב ואף להוביל לדיכאון עונתי.

לצד ההזדהות וההשתתפות בצער, רבים מאיתנו מרגישים מוצפים, חסרי מילים או אפילו מרוחקים סביב יום השואה ויום הזיכרון - איך אפשר להבין זאת, ומה אפשר לעשות כדי לאפשר לעצמנו מרחב נשימה בתוך הכאב

העונה השלישית של "משחק הדיונון" שוברת שיאים בנטפליקס – ומעוררת שאלות על ההשפעה הנפשית של צפייה באלימות קיצונית. ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית מומחית: "בצפייה בבינג', הנפש מפתחת קהות רגשית כדרך להגן על עצמה.

מחקר אורך שעקב אחר מאות משפחות מצא קשר ישיר בין הדינמיקה ההורית בינקות ובמיוחד בין רגישות האב לבין מדדים בריאותיים טובים יותר בגיל מאוחר בקרב ילדים.

חוסר שינה מצטבר, אכילה בהיסח הדעת ומתח רגשי ממושך - חודש וחצי של צפייה אינטנסיבית משבש את הגוף והנפש יותר ממה שנדמה. מומחים לשינה, תזונה ובריאות הנפש מסבירים מה קורה לגוף שלנו - ואיך בכל זאת אפשר ליהנות

בכל שנה אותו סיפור. אנחנו מבטיחים לעצמנו להיכנס לכושר, לעשות דיאטה, לחסוך כסף או להקפיד על שעות שינה. בהמשך, הכול נשכח. איך נוכל השנה לעשות את זה אחרת - ומה הפסיכולוגיה יכולה ללמד אותנו על הצבת מטרות שבאמת מחזיקות מעמד?​​​​​

מצופה מאיתנו שביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כולנו נרגיש עצובים. אלא שרגשות לא ניתנים להפעלה בלחיצת כפתור, ולא תמיד החיבור שם. וזה בסדר

​"דיכאון מתפקד" הוא תופעה שכיחה, שלעתים קרובות קשה להבחין בה מבחוץ. הוא יכול להסתתר מאחורי שגרה מלאה - עבודה, חיי חברה וחיוך - אך בפנים כל פעולה מרגישה כמו מאבק יומיומי.

יותר השמנה, יותר סוכרת, יותר חרדה ועלייה במחלות נשימה ואלרגיה - מחקר חדש מעלה אפשרות של "נסיגה בריאותית בין-דורית" ומערער על ההנחה שכל דור בריא יותר מזה שקדם לו. מומחים ללונג'ביטי, השמנה, בריאות הנפש, מחלות ריאה ואלרגיה מסבירים איך שינויים באורח החיים, בסביבה ובחשיפות היומיומיות עשויים להשפיע על בריאות הדורות הבאים